היסטוריה של סודוקו: מי המציא אותו ומתי

ריבועים לטיניים: האב הקדמון המתמטי

ריבוע לטיני הוא לוח בגודל n×n שבו כל סמל מופיע פעם אחת בכל שורה ובכל עמודה. לוח סודוקו פתור הוא ריבוע לטיני בגודל 9×9, עם כלל נוסף לריבועי ה־3×3. Leonhard Euler חקר לוחות כאלה בשנות ה־80 של המאה ה־18, בעיקר ב״בעיית 36 הקצינים״ שלו, ששואלת אם 36 קצינים משש דרגות ומשישה רגימנטים יכולים לעמוד בריבוע בגודל 6×6 בלי לחזור על דרגה או רגימנט באף שורה או עמודה (MAA Convergence). Euler עסק במתמטיקה, לא בחיבור חידות, ולכן הטענה שהוא המציא את הסודוקו מרחיקה לכת.

חידות בעיתונים בצרפת בשנות ה־90 של המאה ה־19

קרובות המשפחה המוקדמות הדומות ביותר לסודוקו הופיעו בעיתונים בצרפת. ב־1892 פרסם Le Siècle חידת מספרים בגודל 9×9, מחולקת לתת־ריבועים של 3×3 ובנויה כריבוע קסם. ב־6 ביולי 1895 פרסם היומון La France לוח של B. Meyniel, שבו הופיעו הספרות 1 עד 9 פעם אחת בכל שורה ובכל עמודה. חידה זו היא הדומה ביותר לסודוקו מבין החידות הישנות. ריבועי ה־3×3 שלה לא סומנו, והיא כללה כללים של ריבוע קסם, שלפיהם סכום הספרות בכל אלכסון הוא 45. היסטוריון החידות Christian Boyer גילה מחדש את הלוחות האלה ופרסם אותם ב־Pour La Science ב־2006 (Boyer, אבותיו הצרפתיים של הסודוקו). Boyer מציין גם שבמאמר של Euler מ־1782 על ריבועים לטיניים לא היו תת־ריבועים של 3×3.

Howard Garns ו־Number Place (1979)

החידה המודרנית הופיעה לראשונה בגיליון מאי 1979 של Dell Pencil Puzzles & Word Games, בשם Number Place. שם המחבר לא צוין בפרסום, ובהמשך התברר שהמחבר היה Howard Garns (1905 עד 1989), אדריכל בדימוס ומחבר חידות עצמאי מאינדיאנפוליס (Crown Hill Heritage Foundation). Garns הוסיף את כלל הריבועים לריבוע הלטיני, וזה מה שהופך אותו לחידת סודוקו. הוא מת ב־1989, לפני שהסודוקו התפרסם.

Nikoli מעניק לחידה את השם סודוקו (1984)

Nikoli, מו״ל חידות מטוקיו, מצא את Number Place במגזין חידות אמריקאי והציג אותו ביפן ב־1984 בשם "Suuji wa dokushin ni kagiru", שפירושו בקירוב "הספרות חייבות להיות בודדות". השם קוצר במהרה ל־Sudoku (数独), כלומר "ספרה בודדת". ב־1986 הוסיף Nikoli את הנוהג שלפיו הספרות הנתונות מוצבות באופן סימטרי (Nikoli). סודוקו הוא סימן מסחר רשום של Nikoli ביפן, ולכן מו״לים יפניים אחרים קוראים לחידה Number Place.

מייסד Nikoli, Maki Kaji, הקדיש עשרות שנים לקידום החידה ונודע בכינוי "אבי הסודוקו". הוא מת בטוקיו ב־10 באוגוסט 2021, בגיל 69 (NPR, Al Jazeera).

Wayne Gould ו־The Times (2004)

Wayne Gould, שופט בדימוס מניו זילנד שעבד בהונג קונג, מצא ספר סודוקו בטוקיו ב־1997. במשך כשש שנים הוא כתב תוכנה ליצירת חידות עם פתרון יחיד, ואז הציע אותן ל־The Times, שהשיק את "Su Doku" ב־12 בנובמבר 2004 (Wayne Gould). בתוך שבועות הצטרפו אליו עיתונים בריטיים מתחרים. ביולי 2005 כבר שודרה ב־Sky One תוכנית טלוויזיה בשידור חי בשם Sudoku Live, ש־Guinness מגדיר כתוכנית הטלוויזיה הראשונה על סודוקו.

תחרויות ומתמטיקה (מ־2006 ואילך)

World Puzzle Federation ערכה את אליפות העולם הראשונה בסודוקו בלוקה שבאיטליה, במרץ 2006. הזוכה הייתה Jana Tylová מצ'כיה (WPF). מאז האליפות מתקיימת ברוב השנים. Kota Morinishi מיפן זכה במספר התארים הרב ביותר, ארבעה. רשימת האלופים המלאה נמצאת בעמוד שיאי העולם בסודוקו (באנגלית).

גם מתמטיקאים התעניינו בנושא. ב־2005 ספרו Bertram Felgenhauer ו־Frazer Jarvis 6,670,903,752,021,072,936,960 לוחות אפשריים, וב־2012 הוכיח צוות מ־University College Dublin שסודוקו זקוק ל־17 ספרות נתונות לפחות. הסבר על שני ההישגים מופיע במדריך כמה חידות סודוקו יש (באנגלית).

האם הסודוקו יפני או סיני?

למען הדיוק, לא זה ולא זה. החידה נוצרה בארצות הברית, והשם שלה יפני. אין לה מקור סיני, אף שלפעמים מזכירים סידורי מספרים הדומים לריבועים לטיניים, כמו ריבוע לו שו הסיני העתיק, כקרובי משפחה רחוקים. ריבועי קסם הם חידה אחרת: בהם סכומי המספרים בכל שורה, עמודה ואלכסון צריכים להיות שווים, בעוד שבסודוקו אין צורך בחשבון כלל.

מהעיתון לטלפון

כיום רוב האנשים פותרים על מסך, והאפליקציות הוסיפו דברים שאי אפשר לעשות על נייר: רישום מועמדים אוטומטי, ביטול מהלך, בדיקת שגיאות וחידות בלי סוף. החיסרון הוא שאפליקציות חינמיות רבות עמוסות בפרסומות. Sudoku Royale שומרת על התחושה של פתרון בעיתון, עם לוח נקי אחד וללא פרסומות, לצד חידה יומית ותרגילי טכניקה למי שרוצה להשתפר. ראו את המדריך לבחירת אפליקציית סודוקו (באנגלית) לקבלת טיפים למעבר.